בברכת השרייה טובה

הלכתי לי לתומי לסופר (יש שם שומר עם שיני זהב וזיפים שקורא לי "קרסיבה" אז אני לקוחה שתמיד חוזרת), והתחלתי "להעמיס". בדרך כלל אני נמצאת כשרה לעמוד בתור המהיר (שבכל פעם שאני עומדת בו הוא איטי להחריד) אבל הפעם העגלה שלי התמלאה בדרך פלא... בחיי שלא הרגשתי. אהה, כנראה משהו קורה באויר, באמת שמתי לב שהחברים שלי התחילו לשלוח ברכות, אבל לפי כמות הברכות שפתאום אני מקבלת מאנשים שאין לי כל מושג מיהם - נראה לי שכבר הוטלה עלינו המכה ה- 11... אז אם אחזור להרפתקאותי בסופר, העליתי השערה שהעגלות העמוסות לעייפה שראיתי בין המדפים השפיעו על נפח הקניות שהצטברו גם בעגלה שלי. כנראה שזה עקרון ה"השרייה": כשאני מושרית בסביבה כלשהי, אני מושפעת. כשהבת שלי היתה בהריון, היה נדמה לי שכל הנשים שיצאו לרחוב בזמן שאני הייתי שם - כולן בהריון. וכשמסביבי כולם "מורעלים" על נקיונות, אני מוצאת את עצמי קונה סמרטוטים וחומרי ניקוי... ליל הסדר מסמל עבורי את יציאות מצרים הפרטיות שלי. את האחרונה שבהם עשיתי לפני כ- 4 שנים, שיניתי עיסוק ושיניתי סביבת מגורים, כי "ההשרייה" שהייתי בה כמעט הטביעה אותי... מאז יציאת מצרים האחרונה שלי עשיתי לי מן נוהג כזה שמידי פעם, נגיד בפסח ובראש השנה, אני בודקת מה קורה סביבי, מסננת ומרעננת, כדי לא לתת לחומרי "ההשרייה" שהצטברו בבריכה שבה אני נמצאת - להעכיר. הנה רק לפני כמה ימים השתתפתי במפגש מצומצם עם לקוחות ותיקים של ד"ר יניב זייד (אחד האנשים שלא חשוב מה יבקש - אני לרשותו), ויצאתי משם עם התחלה של פרויקט חדש ומרגש שכבר קורם לו עור וגידים ... זו רק דוגמה קטנה שממחישה כמה חשוב איפה אתה "מושרה". כי ההשרייה - היא גם נותנת השראה וגם מידבקת, ואין ויכוח שכדאי להידבק רק ב"מחלות" טובות. אני מאחלת לכם השרייה טובה ונכונה, שמתאימה בדיוק לכם (היום שמעתי את הביטוי "לטובתכם הגבוהה" ואהבתי מאד) שלא תהיה באקונומיקה וסינטבון, אלא בקצת יין טוב, אוכל טוב ובעיקר - שתהיה מלאה באנשים אהובים שיחבקו אתכם חזק. נתראה אחרי החג, דיקלה מור